לצאת לאור - אנושיות בקדמת הבמה

17/09/2026

זו לא כתיבה לשם הזמנת מציאות, גם לא כזו אינטואיטיבית שנועדה לשחרר.
בסטוריתרפי מטרת הכתיבה היא לפגוש את עצמכם, לחזור לסיפור, לנקודה (או אחת מהן), שבה נבנו מנגנוני ההגנה שלכם ודרך הכתיבה לפגוש את הפחדים וכוחות ההתגברות.
לזהות את הדפוסים, להרגיש שוב מנקודת זמן חדשה את הכאבים של פעם ומשם, דרך מפגש אמיתי איתם להתחיל לאט לאט לשחרר.
לקבע בתוכנו את הערך והכוח ולא את הפחד.
לקחת בעלות על הדרך שלנו, על הסיפור שלנו, על מי שאנחנו.
❤️

15/09/2026

הסודות שלנו הם הרבה פעמים סודות שלנו מעצמנו.

הפער בין מה שאנחנו מדברים עליו
לבין מה שאנחנו משתיקים.

אז לכבוד השנה החדשה, אני מזמינה אותך להתחיל לכתוב את הסודות האלה.

בלי לחשוב למה.
בלי לחפש מה יצא מזה.
בלי לנסות להבין.

התחלה חדשה לא מתחילה במה שאנחנו רוצים לשנות,
היא מתחילה בלפגוש אמת
להסכים לפקוח עיניים, לקבל את המציאות
להכיר את מי שאנחנו מאחורי כל הטייטלים והדמויות
ולצאת קלים יותר ושלמים יותר לעולם בחוץ.
באהבה גלית
❤️

13/09/2026

11/09/2026

״הברכה שלי לשנה החדשה היא שנצליח להקשיב לציפורים במרפסת, שנגביר את המגע האנושי סביבנו ונהיה אמיצים לצעוד במסע להכיר אותנו להתפעל.
שנתעורר כמו אליס ונופתע השנה לטובה, כל כך מגיע לנו 🙌🏻״
מגלית

״מאחלת לנו שנה טובה, שנה של חיבור פנימה,
שנה שבה נעז לספר את הסיפור שלנו וניקח לעצמינו מקום בביטחון.
שנה של הפתעות ובחירות חדשות שיפתיעו גם אותנו מהנוכחות והעוצמה שלנו.״
מאיריס

אתם חלק מאיתנו, מהדרך שלנו, מהכוחות שיש לנו להמשיך ולתת ולצור והאהבה שאנחנו זוכות לה היא זכות ענקית.

תודה.
אנחנו נמשיך להיות נאמנות לעצמנו להעמיק באמת שלנו ולהיות מחויבות לאנושיות בקדמת הבמה.
ואליס איתנו,
מפתיעה בפלאות שהיא מפזרת עלינו
מרגשת בסימנים שהיא נותנת בנו
ולא נותנת לנו לעצור.
יש לנו כל כך הרבה פנטזיות להגשים יחד.
שתהיה לכולנו שנה באמת טובה
שנדע לבקש אור ולא רק לתת
שנסכים לפחד ולהרגיש כדי לגדול
לגודל האמיתי שלנו
שנשמיע קול יחיד ומיוחד
שנחיה מתוך יצירה אמיתית שיש בה מבט צלול בעיניים ודרך של אהבה כנה ועמוקה 🩷
ויהי אור.

שתהיה שנה טובה ומלאה בפלאות
אוהבות
גלית ואיריס

10/09/2026

למה את צריכה את זה?
אולי תפסיקי?
אנחנו מכירות את הקולות האלה שמבקשים מאיתנו לעצור, לוותר.
הקולות שתוקעים אותנו, שבגללם אנחנו מפספסים, מוותרים, נשארים במקום.
המוטיבציה קיימת בנו בזה אין לנו ספק זה.
אז איך מנמיכים את הקולות האלה ומגבירים את הקולות שדוחפים אותנו קדימה?
בפרק מרתק Iris Yogev שואלת את אנג'ליק גשורי בדיוק את השאלות האלה ויחד הן יתנו לכם עוד נקודה לראות את הדברים וילמדו אתכם איך ללכת את הדרך כדי להגביר הקולות שיגרמו לכם לעשות את השינוי לזוז עוד צעד קדימה.
שנה חדשה זה זמן מצוין להתחיל ללכת את הדרך ♥️

30/08/2026

לצאת לאור זה לא רגע שקורה
כשהאורות נלדקים
יש מחיאות כפיים
וחוצים את קו הסיום

לצאת לאור זאת דרך מלאה ברגעים, תחושות וחיבורים
בהם אנחנו מסכימים להיות אנחנו במלואינו
לקחת את המקום שלנו בעולם, להכיר את הכוחות שלנו ולחיות בנוכחות.

26/08/2026

נפילה יכולה להיות דבר כואב,
אבל היא גם יכולה להיות יציאה למסע.
עבורנו זה היה מסע לגילוי הגודל האמיתי שלנו
ממש כמו אליסה בארץ הפלאות,
שנה שלמה שאנחנו חולמות על הרגע
שנוכל לשתף בכל הסיפורים מארץ הפלאות שלנו.
ולמרות שזה הכי מתבקש ששתינו נצא לאור,
היה לנו הרבה יותר נוח לשמור את החלום שלנו במגירה.
ואחרי שהעלנו עשרות רבות של אנשים על הבמה
הפעם ♣️♦️♠️♥️
שתינו יוצאות לאור
הכי חשוף, הכי אישי ו... הכי הגיע הזמן.

באחד בספטמבר אנחנו מגיעות להרצליה
בערב חווייתי ומפתיע
נצא למסע בארץ הפלאות
ונפגוש את:
מלכת הלבבות שמאבדת שליטה,
ארנב שבורח מעצמו,
ואליסה שסוף סוף מתעוררת

נשארו כרטיסים אחרונים - אל תחכו לרגע האחרון 🐇

מחכות לכם עם שיקוי מיוחד לשנה החדשה
גלית ואיריס

יום שלישי | תאו הרצליה
01.09 | 20:00–21:30

23/08/2026

בכפר דייגים קטן בדרום הודו גדלה ילדה בשם סודהמאני.

התפקיד שלה בבית היה לאסוף שאריות אוכל מהשכנים.
כשהיא דפקה על הדלתות היא פגשה אנשים בודדים, זקנים שאף אחד כבר לא הקשיב להם.

היא לא עשתה שום דבר “גדול”.
היא הקשיבה.
ובסוף נתנה חיבוק.

היום אנחנו מכירים אותה כ”אמה” הקדושה המחבקת.
מיליוני אנשים מכל העולם מגיעים אליה כדי לקבל ממנה חיבוק.

אז מה יש בחיבוק שלה שאין בחיבוק שאנחנו נותנים כל יום?

נוכחות.

ברגע שהיא מחבקת, האדם שמולה מרגיש שיש לו מקום.
שרואים אותו.
שלא ממהרים ממנו לשום מקום.

אמה לקחה את אחת המחוות הכי פשוטות בעולם ונתנה לה את מלוא המשמעות.

וזה אולי אחד הדברים הכי מאתגרים שיש.

להבין שאנחנו לא צריכים “עוד” כדי ליצור השפעה.
אנחנו רק צריכים להפסיק להקטין את מה שכבר יש לנו.

אמה יכלה להישאר סתם אישה שמחבקת.
במקום זה היא בחרה להטעין כל חיבוק בכוונה שלמה - והפכה את הדבר הכי פשוט שיש לכלי של ריפוי אמיתי.

לפעמים מפעל חיים שלם מתחיל ברגע שבו אנחנו לוקחים בעלות על הערך שלנו.
מה ה״חיבוק״ שלך שיגרום לאנשים מכל העולם לעמוד בתור עבורו?

21/08/2026

בכפר דייגים קטן בדרום הודו גדלה ילדה בשם סודהמאני.

התפקיד שלה בבית היה לאסוף שאריות אוכל מהשכנים.
כשהיא דפקה על הדלתות היא פגשה אנשים בודדים, זקנים שאף אחד כבר לא הקשיב להם.

היא לא עשתה שום דבר “גדול”.
היא הקשיבה.
ובסוף נתנה חיבוק.

היום אנחנו מכירים אותה כ”אמה” — הקדושה המחבקת.
מיליוני אנשים מכל העולם הגיעו אליה כדי לקבל בדיוק את אותו הדבר: חיבוק.

אז מה יש בחיבוק שלה שאין בחיבוק שאנחנו נותנים כל יום?

נוכחות.

ברגע שהיא מחבקת, האדם שמולה מרגיש שיש לו מקום.
שרואים אותו.
שלא ממהרים ממנו לשום מקום.

אמה לקחה את אחת המחוות הכי פשוטות בעולם ונתנה לה את מלוא המשמעות.

וזה אולי אחד הדברים הכי מאתגרים ביציאה לאור:

להבין שאנחנו לא צריכים “עוד” כדי ליצור השפעה.
אנחנו צריכים להפסיק להקטין את מה שכבר יש לנו.

לפעמים מפעל חיים שלם מתחיל ברגע שבו אנחנו לוקחים בעלות על הערך שלנו.

מה ה”חיבוק” שלך?

Photo credit: Fotokannan / Wikimedia Commons, CC BY-SA 3.0/ Bhoomiputra, Wikimedia Commons, CC BY-SA 4.0/ JLA974 / Audebaud Jean Louis, Wikimedia Commons, CC BY 2.0