20/12/2025
כשמקבץ סרטים מוקרן, אני עולה על קצות האצבעות ולפעמים עוצרת את הנשימה.
ככה גם כשהייתי מביימת את הסרטים שלי.
למה לעשות שוב למה לעשות שוב,
אין תשובות,
רק קצות אצבעות.
פליי בקצות אצבעות הידיים, פליי בקצות האצבעות ברגליים
וככה, פעולה שלמה של קולנוע.
שום סטורי או רילז לא מייצרים את אותה התחושה.
השנה, בקור אירופאי משהו של מצפה רמון, התקבצנו אחד אחת, עם שמיכות ופופקורן, בתוך אולם הקולנוע של הבקסטייג' סטודיו, והתמסרנו לפסטיבל בהשראת החברים משנות ה60 של הגל הצרפתי החדש (שבעיניים שלי תמיד יהיה חדש). לא כי זה רומנטי או א-רומנטי (טוב נו אולי קצת..) אלא כי הם היו נקודה בזמן שראינו לנכון להצליב עם נקודת הזמן הזו כרגע. שפה קולנועית חדשה, אחרי שנים שהמילים הולכות ומתרוקנות ממשמעות, בניסיון הפוך לטעון אותה מחדש.
תודה ענקית ליוצרים והיוצרות של הסרטים הישראלים הקצרים שהצליחו לפנות את הלכלוך מהעדשה, את צורות הסיפור הנשחקות ולהביא משהו אחר, צלול, מעורר, חדש. טענתם משהו שלא האמנתי שכבר אצליח לראות. תודה לערן קולירין על הסרט "כמה הערות על המצב" שהתקבל באופן כל כך מענג בקרב הקהל המצפאי, שצחק, התרגש והשתתף בתהיות הקיומיות בסרט.
הרבה שואלים אותי איך זה לחזור למצפה פעם ב, וירון, חבר קרוב ממצפה, היטיב להגדיר: מדובר בקיפולים בזמן. טקסט מזמן אחד נדבק לטקסט מזמן אחר, ונוצר משהו שמזכיר, אבל לא בדיוק. כל פעם זה אחרת אבל זה תמיד נעים. תודה לאליאן ורוני, שותפיי לפסטיבל, שתמיד נעים ומזמין וכל כך יפה בקפה בקסטייג׳ מצפה רמון.
תודה גם לInstitut français d'Israël המכון הצרפתי בישראל על שיתוף פעולה בהקרנות הסרטים הצרפתיים. היה מאניפיק.
☆CAMERA STYLO☆ Mitzpe Ramon Film Festival 2025 אנחנו היינו 🩵🤍❤️
